עודד אונגר - קיבוצניקים עם החברה
כאשר התבקשתי לכתוב
על הדברים ש"עשו לי אור" הבנתי שיש משמעויות רבות לביטוי, והתקשיתי
לבחור בין המועמדות. כולן מגיעות מתוך עולם המעורבות החברתית בו אני עוסק בשנים
אלו.
1. "עשו לי
אור" במובן "עשו לי טוב": בשנים האחרונות נחשפתי, באמצעות פרויקט
"מחסות לעצמאות" בעמותת עלם, לעולמם של צעירים המוגדרים "חסרי עורף
משפחתי". במשרד הרווחה הם מוגדרים: "צעירים המאופיינים בהיעדר משפחה בכלל או
בהיעדר משפחה וסביבה תומכת, שגדלו במשפחות מוכות עוני ומחסור, משפחות מתעללות
ומזניחות....". בקבוצה
זו נכללים ילדים שהוצאו מבתיהם כקורבנות עבירה ומנסיבות אחרות, צעירים דרי רחוב,
יוצאים בשאלה שמשפחתם ניתקה קשר מהם ואחרים.
בהקשר זה קיימתי פגישה עם מספר ממלאי תפקידים בתנועה הקיבוצית, והצגתי
בפניהם את השלב הבעייתי שבין סיום הפנימיה בסוף כתה י"ב ועד הגיוס לצבא או
לשירות הלאומי. בוגרי הפנימיות צריכים לפנות את החדרים בהם שהו, לטובת המחזורים
החדשים. מצד שני – הצבא עדיין לא קלט אותם. נוצר ואקום בו הם אמורים (בסדר,
מגיעים, אולי זו המלה המתאימה...) לחיות ברחוב למשך מספר חודשים, עד הגיוס. אין
להם "עורף משפחתי", כפי שהגדרנו. דיברנו על האפשרות לקלוט את המתגייסים
לעתיד ואת המתנדבים לשירות לאומי – בתנאי חיילים בודדים, על אפשרויות דיור,
תעסוקה, משפחות מאמצות וכד'.
יעל אייזנר, המנהלת המסורה של מחלקת החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית,
נכנסה לעובי הקורה. לפני זמן קצר עודכנתי כי כבר כעת, לאחר סיכום עם מספר פנימיות,
שוהים בקיבוצים 10 מלש"בים ראשונים, צעירים שמקביליהם בשנה שעברה הגיעו
לרחוב. הידיעה על עשרה צעירים שחייהם השתנו כתוצאה מהמהלך האירה לי את אותו יום,
וימים רבים נוספים.
2. "עשו לי
אור" במובן של "הארה, תובנה חדשה": על אותו רקע של "צעירים
חסרי עורף משפחתי" פגשתי באחרונה אישה העוסקת בהקמת כפר לנערות חרדיות
בסיכון. גם במגזר זה קיימים ילדים וילדות, נערים ונערות בסיכון, וגם שם יש חסרי
עורף משפחתי. דיברנו על המשמעויות של חיים ללא עורף משפחתי לאורך אירועי חיים
שונים. על התמודדות עם משברים כלכליים ותעסוקתיים, על היכולת להתחייב לטווח ארוך
כמו לדירה או לתקופת לימודים וכד'. שמעתי את ההגדרה שאדם חי לבד, ללא עורף משפחתי,
עד שהוא מתחתן ומקים לעצמו משפחה משלו.
אז, באותו מקום, נפל לי האסימון. חוויתי הארה. אבני הלגו נפלו למקומן.
הסברתי לה, ולעצמי: עורף משפחתי משמעותו ביטחון בחיים. יש על מי להישען. המשפחה –
הורים, אחים, דודים – נותנת גב במצבי משבר ומאפשרת התחייבויות ארוכות טווח. מהצד
השני, משפחה שאדם מקים דורשת ממנו ביטחון. הוא צריך להיות המשענת עבור אחרים.
הסיכון הגלום במשבר מועצם, המחויבות ארוכת הטווח מונעת נטילת סיכונים. ההשלכות של
פיטורים על אדם בעל עורף משפחתי שונות לחלוטין ממידת ההרסנות של פיטורים על אדם
שלקח אחריות על ילדים משלו, ובהתאם רמת החרדה מאירוע כזה ושלל נגזרותיה.
והמשמעות: היעדרו של עורף משפחתי הוא מצב קבוע. גם אדם בגיל שלושים,
ארבעים או חמישים – מצבו טוב יותר עם רשת משפחתית יציבה ותומכת סביבו.
3. ויש גם "להדליק
את האור" במובן של "לתת תקוה". כאן אני צריך את עזרתכם.
הגישה המקובלת בעבודה עם צעירים חסרי עורף משפחתי הנה לחזק, להעצים
ולהוסיף להם יכולות אינדיבידואליות. לשפר את יכולותיהם להתמודד כיחידים מול העולם.
במשרד הרווחה מסייעים בתחומים "ליווי תעסוקתי, פתרונות דיור (דיור חירום או
דיור לטווח ארוך) וסיוע בהשלמת השכלה". הגישה שלי אומרת כי הבעיה המרכזית
אצל צעירים חסרי עורף משפחתי הנה היעדרו של עורף משפחתי, ולכן יש לבנות עורף
חליפי. לתת לצעיר את הידיעה שגם אם יפוטר מעבודתו יהיה לו מקום לישון
בלילה. לאפשר לו להתחייב ללימודים בני מספר שנים מבלי לחשוש שיאלץ לקטוע את
הלימודים באמצע.
המודל שאני מציע הוא לבנות מקבוצת השווים עורף אלטרנטיבי,
חלופה לעורף המשפחתי. לגבש את הקבוצה במודל דמוי "גרעין",
"קיבוץ" או "קומונה" אשר יתפקד באופן מובנה לאורך 3-4 שנים
לפחות, במקביל לשירות הצבאי או האזרחי. בסוף תקופה זו תוכל הקבוצה להמשיך כקיבוץ
או בכל הגדרה אחרת, ותוכל גם להתפרק, אבל הקשר הגרעיני, בסיס הערבות ההדדית,
יישמר. המודל הקיבוצי מהעבר, זה שהיווה עורף חלופי לחלוצים שעזבו הכל ועלו לארץ,
המודל שהיווה קרש הצלה לאלפי מעפילים, ניצולי שואה, ילדי עליית הנוער ואחרים –
יכול להתאים לצעירים חסרי העורף המשפחתי גם כיום.
אפשר להעריך מספר תוצאות אפשריות של השתייכות לקבוצה כזאת, כולל
הכוונה והנחיה: עליה באחוז הפונים להשכלה גבוהה בקרב חברי ובוגרי הקבוצה, גידול
בפניה ליזמות ולתעסוקה עצמאית, עליה באחוזי הגיוס לצה"ל וירידה בעבירות
נפקדות ועריקות, אולי אפילו ירידה בהיקף המעשים האובדניים ועוד.
הפתרון של מודל "קבוצת השווים" עשוי לאפשר לחסרי עורף
משפחתי שינוי מהותי לאורך שנות חייהם, כולל השפעה על חיי ילדיהם. עם זאת, כדי לבסס
ולקיים את הקבוצה בשנותיה הראשונות נדרש גם לה "עורף", גם הקבוצה צריכה
"אבא ואמא" שילמדו וינחו, יתרמו מניסיונם ויסייעו בעתות משבר. מערכת כזו
מתחילה להתארגן. יש שותפים ראשונים.
הקוראים מוזמנים לקחת חלק במהלך. מי מצטרף?